מסעדה לקניבלים בלבד

להלן משל ששמעתי מחכם יפואי, שהקשר בינו למציאות מקרי עד כאב:

במסעדה אחת מפוארת, באי רחוק אי שם, החליטו לעשות מעשה כדי לקרב את האוכלוסיה הקניבלית הגדולה שחיה באי.

אי לכך, הנהיגו שעות מיוחדות שבהן הציעו למאכל בשר אדם בלבד.

העיתונים הסמולנים (גם שם יש, מסתבר), השתוללו: כיצד ניתן לתמוך באכילת בשר אדם? זו חרפה. באיזו מאה אנחנו חיים? אבל בכירי המסעדה הבהירו שרק באמצעות קירוב לבבות אמיתי (ובמיוחד שיפודי לבבות אנושיים), אפשר יהיה לבנות גשר אל הקניבלים. רק לאחר שיתארחו במסעדה המפוארת, ואולי יטעמו פה ושם משהו שאיננו בשר אדם עשוי ברוזמרין, יבינו שיש גם עולם גדול ואחר שם בחוץ.

ביום הראשון של הניסוי, הכל דפק כשורה, וההפגנות מחוץ למסעדה – שהורכבו משני סמולנים ועיתונאי באתר אינטרנט זניח – לא ממש השפיעו.

ביום השני נעלמו גם ההפגנות.

ביום השלישי אכל אחד הקניבלים – כנראה בטעות – את אחד המלצרים. קורה.

ביום הרביעי אזל זמנית בשר האדם, אז הקניבלים זללו את כל הצוות. ואז, כשלא נשאר להם עוד מה לאכול, הם הלכו לחפש אוכל במקומות אחרים, שמוכנים גם הם לספק בשר אדם.

ככה זה בחיים. לתיאבון אין גבול, ומי שמוכן לספק אותו בכל מחיר – יאכל אותה בסוף.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s