מלחמה, לא חשוב על מה

הפרשן הצבאי מתעורר נרגש. כבר החל? מציץ מחלונו. לא, הרחוב עדיין נראה שקט. כנראה שטרם.

רץ לצחצח שיניים ומרים טלפון זריז למקור בכיר במשרד הביטחון, שמשמש גם כגיסו.

"נו, מה?"

"מה מה?"

הגיס מסרב להתחייב. מדברים על ריחות של מלחמה באופק, בגוון סתווי בוהק וריח לילך. זה המקסימום שהוא מצליח לחלץ ממנו.

הצלבה, ממלמל לעצמו הפרשן הבכיר ומרים טלפון ליו"ר ועדת השק"ם והאמל"ח, הלא הוא "קותי", ידידו לשעבר מהשירות הצבאי שהגיע רחוק במעמקי הכנסת. קותי זהיר בדבריו עוד יותר.

"הכלב הירוק נובח בחצות, אבל בשקט", הוא פולט, ואז מנתק בבהילות.

הפרשן מכווץ גבותיו. זו כבר אינדיקציה ברורה שמשהו אכן מתגלגל. בטנו העיתונאית, שלא הטעתה אותו 35 שנה להוציא דוכן פלאפל אחד ביהוד ב-1978, מתחילה לרעוד בציפיה.

נותר רק מקור הזהב, איש המפתח, הגרון העמוק. הוא מרים את הסמארטפון ביד רועדת ומחייג.

"אמרתי לך לא להתקשר אלי", אומרת גרון עמוק בקולה הצרוד.

"רק תגידי לי כן או לא", מתחנן הפרשן.

גרון שותקת רגע. ואז אומרת: "הבשר יצא מהמקרר, מתובל חלקית, אבל עדיין מחממים את הגריל".

בינגו!

שיחת הטלפון הבאה שלו היא למערכת:

"חשש כבד בישראל ממערכה מול איראן שתימשך חודשים ארוכים", הוא מכתיב בקדחתנות, "מערכה שתכלול גם את לבנון, חיזבאללה, שארית צבאו של אסד, שארית צבאו של וולדמורט ומספר אבירי סית' שהתנתקו מהאימפריה והשיגו חרבות אור מצפון קוריאה".

הבטן נרגעה, החזה חוזר לנשום כסדרו. יש כותרת למלחמה.

עד מחר.

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s