זינקנו במתמטיקה? או שמישהו מתחמן כאן?

עלינו למקום 7 בעולם במתמטיקה? תלמידינו קיפצו 17 מקומות? הוריי! היאח הידד.

רגע, משהו מסריח כאן. אנחנו? עלינו? ריחפנו מעל מדינות סקנדינביות כמו פינלנד או נורבגיה?

אנחנו קוראים רק כותרות.

הרי אף אחד לא ישקיע ויילך לקרוא את הדו"ח המלא של TIMSS על נתוני המדינות השונות במתמטיקה בשנת 2011, נכון?

דווקא כדאי לעיין בו.

כי אז, אחרי שתצלחו הרבה הרבה מילים, תגיעו לשלב הנספחים. ושם, תוכלו למצוא טבלה שמספרת מהו אחוז התלמידים בכל מדינה שלא נכללו בבדיקה המדגמית, מנסיבות שונות. ברוב המדינות מדובר במספרים נמוכים של עד 5%, מה שנשמע סביר. עד שמגיעים למדינת ישראל.

22.6%. או במילים: עשרים ושתיים נקודה פאקינג שש.

שמעו, זה מצלצל מוזר.

אין אף מדינה אחרת שאפילו מתקרבת לנתון הזה. האמריקאים הם הכי קרובים (גם להם יש סיבות לתחמן), ואפילו הם הצליחו להגיע רק ל-7.2% שלא נכללו. הרשות הפלסטינית, אם זה מעניין אתכם, דיווחה רק על 1.5% שלא נכללו.

למי שרוצה להתעמק לבד ולהסיק מסקנות משלו, אתם מחפשים את עמוד 437 בדו"ח, נספח C-3. הנה הלינק לנספח המלא, בהצלחה.

אז המספר המנופח הזה מתייחס למעשה כמעט לרבע מתלמידי מדינת ישראל. איזה ערך יש בעצם ל"זינוק" שלנו במתמטיקה? אני מזמין את הסטטיסטיקאים המדופלמים בקהל להרים את הכפפה ולהסביר לנו.

אבל עזבו. מצבנו האמיתי – וכל הורה לתלמיד יודע את זה – הוא קטסטרופה. במיוחד אם אתם גרים בפריפריה, אין לכם כסף לחינוך אפור – או שאתם שייכים למגזר הלא יהודי.

ואת זה, אנחנו ממש לא צריכים שדו"ח בינלאומי יגלה לנו.

תוספת מאוחרת: גולשים רבים ציינו, בצדק, שגם בפעם הקודמת שבה נדגמנו בלט הנתון המוזר הזה. מה שמרמז שההעלמה של רבע מתלמידי ישראל היא מדיניות מכוונת, שנועדה להסתיר שיש חינוך חרדי בישראל, שלמעשה איננו חינוך בכלל, על פי כל קריטריון בינלאומי. מה שהשתנה מהפעם הקודמת לזו, כנראה, הוא האופן שבו דגמנו את יתר התלמידים, שאיפשר את הזינוק, כביכול. אבל השורה התחתונה זהה: אם היינו כוללים את כל תלמידי ישראל, באופן הוגן – לא היינו במקום 7, או 17, או אפילו 27. זו האמת היחידה שקיימת כאן.

ואני כבר לא יודע מה מטריד יותר: זה שאנחנו מודים בפני כל העולם שרבע מילדינו הם למעשה אידיוטים שלא זכאים לתואר תלמידים, או העובדה שאנחנו מתגאים ב"הישג" כזה.

תוספת לתוספת: ותודה לאמיר, שהעיר כך: "באשר להשוואה לשנים קודמות – בנספח א' מצוין במפורש שלגבי ישראל אין מקום להשוואה ביחס לתוצאות השנים הקודמות, בניסוח הבא:

Indicates participation but data not comparable for measuring trends to 2011, primarily due to countries improving translations or increasing population coverage

כלומר לא ניתן בכלל לבצע את ההשוואה ביחס למדידה הקודמת – כי המדינות (כמונו) "משחקות" עם הדגימה בכל פעם בהתאם לתלמידים החזקים. בקיצור: איך אומרים באנגלית חרטא ברטא?

ונ.ב. אתם מוזמנים לקרוא גם מה שולווט אנדרגראונד כתבה בנושא.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על זינקנו במתמטיקה? או שמישהו מתחמן כאן?

  1. דני הגיב:

    השאלה אם גם בשנים קודמות מדדנו בניכוי כל אותם תלמידים

    • shaatuk הגיב:

      התשובה היא שכן – ניכינו, מה שאומר שאנחנו כנראה מתחמנים לאורך זמן בזה, אבל שינינו כנראה את אופן הדגימה של התלמידים כך שמצבם "השתפר" פלאים. זה פשוט נתון שמזנק לעין, ומעורר הרבה סימני שאלה מול יתר העולם. מה עוד מסתתר שם? השד יודע.

      • דני הגיב:

        אז זה הנתון החשוב באמת. ניכינו בעבר, ואנחנו מנכים גם עכשיו. כלומר הזינוק ביחס לפחות לניכוי (הביזיוני בפני עצמו) הוא אמיתי. אם הוא לא אמיתי ביחס ל"אופן דגימה" (אין לי מושג מה זה אומר) אז צריך להראות את זה.
        אחרת, אין פה תחמון. או לפחות אין פה תחמון חדש, ולכאורה מצבם הממוצע של אותם 80% באוכלוסיה שכן עוברים את המבחן אכן השתפר

      • shaatuk הגיב:

        אבל שוב – אנחנו לא יודעים שאלה אותם 80%, זו בדיוק הבעיה. אם אתה מנסה "לשייף" בדגימה, למה שלא תנסה לשנות גם את קהל הנדגמים שלך?

      • דני הגיב:

        סביר מאד להניח שאתה צודק ובאמת יש פה תחמון נוסף. כל מה שאני אומר זה שמה שכתבת היה נכון גם בשנה שעברה, כלומר לא הבאת מידע חדש.
        אין פה הוכחה ברורה וחותכת לכך שהיה תחמון שהעלה את התוצאות משנה שעברה לשנה הנוכחית. זה הכל.
        הדבר היחיד שיש פה בוודאות זה הוכחה ברורה וחותכת לכך שאת כל התוצאות שלנו צריך לקחת בערבון מוגבל ואנחנו יותר גרועים ממה שנמדד.
        כך שבשנים שעברו אפשר בוודאות לאמר שלא היינו גרועים, אלא מ-מ-ש גרועים, והשנה אנחנו כנראה לא "טובים" אלא בינוניים במקרה הטוב.

  2. שי הגיב:

    דני צודק. אם הנתונים בכתבה נכונים, הרי שעל פניו באמת יש שיפור ניכר בארץ.
    אולם הדירוג הריאלי שלנו עודנו נמוך מאוד, ככל הנראה.

  3. אייל הגיב:

    ואולי בעצם, ההוכחה לעליונותנו המתמטית היא העובדה שאנחנו יודעים כל כך יפה לשחק באחוזים…

  4. אמיר הגיב:

    באשר להשוואה לשנים קודמות – בנספח א מצויין במפורש שלגבי ישראל אין מקום להשוואה ביחס לתוצאות השנים הקודמות, בניסוח הבא:
    Indicates participation but data not comparable for measuring trends to 2011, primarily due to countries improving translations or increasing population coverage

    • shaatuk הגיב:

      יפה! זה רק מחזק את הטענה שלי – שאין מקום ל"השוואות", כאשר אתה משנה בכל פעם את המדידה, וגם ניצב על בסיס שקרי שבו אתה מראש מודד רק חלק מהתלמידים שלך.

      • רן הגיב:

        סליחה, אבל אני לא חושב שמה שאתה כתבת בתוספת כתוב בהערה באנגלית.

        בהערה באנגלית נכתב שהמידע עינו ניתן להשוואה ל-2011 משתי סיבות אפשריות:
        1. Coוntries improving translations – לא לגמרי ברור למה זה מתכוון אבל נשמע כאילו זה מתכוון לאפשרות שמדינות שיפרו את תרגום טופס הבחינה לשפתן. בכל מקרה לא כתוב פה שמדינות "משחקות" עם הדגימה.
        2. Contries… increasing population coverage – כלומר מדינות הרחיבו את תחום הדגימה ודגמו אוכלוסיה רחבה יותר. גם פה לא מדובר במשחק עם הדגימה, אלא הטענה היא הפוכה – שב-2011 הורחב תחום הדגימה וכולל אוכלוסייה רחבה יותר לכאורה.

        בכל הפוסט שלך אין תימוכין אחד מתוך הדוח לכך שנעשה "משחק" בתחום הדגימה, להבדיל מהשערות שלך.
        גם ההערה שבתוספת שתופסת לא מוכיחה את זה (להיפך לכאורה היא נותנת יותר תוקף מיקומה של ישראל בתוצאות 2011 שבהם הוגדל טווח הכיסוי מהאוכלוסיה).

        הלאה: אני לא יודע (ולפי האופן שהפוסט הזה מתגלגל גם אתה כנראה לא) כיצד נבחר קהל המדגם במבחנים האלה. באחד הפירסומים בנושא ראיתי טענה של מישהו במשרד החינוך, שמדובר במעל ל-4000 נבחנים ולמשרד החינוך אין שליטה על המדגם. אני לא אומר שהטענה הזאת נכונה, אבל לא ראיתי מישהו שבדק את הנושא והסביר כיצד בדיוק נבחר קהל המדגם.

        כל עוד אף אחד לא בחן לעומק את הנושא, ולא מביא סימוכין אמינים לשאלה כיצד נבחר קהל המדגם, כל מה שיש זה השערות וספקולציות. חשוב להבחין בין עובדות ובין השערות וספקולציות.
        עד עכשיו אף אחד מהנתונים שהובאו לא מוכיח או מפריך את הטענה כי נעשה "משחק" במדגם.
        השאלות האם יש משמעות לשיפור הזה ברמה הערכית או האם המבחנים בכלל מעניינים, או האם יש משמעות למבחנים שלא בוחנים אוכלוסיות כמו האוכלוסיה החרדית למשל – הן שאלות אחרות לחלוטין והדיון בהן לגיטימי.

        כרגע, כל הטענות שבהן שולפים הערות ונתונים מהדוח כדי להוכיח כי כביכול נעשה פה "משחק" הן מניפולציה וסילוף.
        כבר עכשיו אני אתייחס לתוספת לתוספת לתוספת שבוודאי תצטרף:

        לאחר שנסיים את הדיון בשאלה האם היה או לא היה שיפור ויכול שיתברר כי לגבי 77% מהאוכלוסיה היה שיפור תעלה ביתר שאת הטענה שהייתה הכנה נקודתית למבחנים.

        במסגרת הדיון בטענה הזאת חשוב להבחין בין הכנה נקודתית למבחן ובין עריכת שינוי בתכנית הלימודים (בין אם בתכנים ובין אם בתוספת שעות לימוד או בשינוי התמהיל) שתוצאתו שיפור בביצועי התלמידים במבחני טימס.

        ההכנה הנקודתית פירושה אימון של התלמידים לקראת המבחן בפתרון שאלות שצופים שיהיו במבחן – בכך גם יוצרי המבחן מוצאים טעם לפגם.

        יחד עם זאת, קיימת כאמור האפשרות השניה.
        מבחני טימס הם מבחנים שבכותרת בודקים "חשיבה מתמטית" (תגלל קצת אני לא אעשה בשבילך את כל העבודה). אם בעקבות המבחנים של 2007 נערכו שינויים במערכת החינוך בכלל ובלימודי המתמטיקה בפרט באופן שבלימודי המתמטיקה הושם דגש על חשיבה מתמטית ואף שעות הלימוד במתמטיקה תוגברו, הרי שהתוצאה תהיה שבאמת התלמידים במערכת החינוך שלנו (77% ממנה) זכו לתגבור של יכולות החשיבה המתמטית שלהם שבא לידי ביטוי בתוצאות המבחנים.

        אפשר לטעון שזה לא ראוי – כי תגבור המתמטיקה בא על חשבון נושאים אחרים (היסטוריה תנ"ך וכו'). אפשר לטעון שהדגש על חשיבה מתמטית לא ראוי.
        מנגד, אפשר לטעון שטיפוח חשיבה מתמטית וסדורה הוא דבר שחשוב לכל תחומי החיים (כך למשל לומדים לכתוב פוסטים תוך הבחנה בין עובדות ונתונים, מסקנות מהעובדות והנתונים והשערות שנתמכות בתחושות בטן אך לא נובעות מהנתונים).

        בכל מקרה אני לא מתיימר לדעת את התשובות לכל השאלות שעולות, אבל לדעתי גם אתה לא יודע, ולכן לא ברורה לי הפסקנות.
        הפוסט הזה הכריז בתחילתו בקול תרועה רמה שהטענות בדבר שיפור נסתרות מתוך הנתונים שבדוח עצמו (זו הפרשנות שלי) וככל שהתברר שהמסד העובדתי של הטענה הזאת לקוי הוא הלך והתברבר והתפתל.

      • shaatuk הגיב:

        העלית כמה נקודות בהחלט מעניינות, תודה

    • אמיר הגיב:

      רן – אני טוען שתי טענות בסיסיות:
      1. לגבי ישראל עורכי המחקרים אומרים במפורש שלא ניתן להשוות בין תוצאות 2011 לתוצאות בשנים קודמות. איני יודע את מהות השינויים, אך אולי התוצאות הגרועות יותר בשנים הקודמות נבעו מניסוח לא ברור של השאלות ולאו דווקא משיפור ביכולות התלמידים (איני עומד מאחורי טענה זאת, אלא רק כאפשרות התואמת את הערת השוליים במחקר).
      2. ישראל בולטת באופן חריג בהדרת אחוז גבוה מאד מכלל התלמידים מהמבחנים, ללא אח ורע קרוב בין שאר המדינות המשתתפות. הדבר בהחלט אומר משהו חשוב מאד עלינו כחברה, ועל העתיד הצפוי לנו. לא בהכרח "תחמון", אבל עולה בקנה אחד עם האמירה השערורייתית ש"בלי חרדים וערבים מצבנו הכלכלי מצויין…"

      • רן הגיב:

        1. ההערה שלי בהקשר הזה כוונה לפיסקה שהוסיף בעל הבלוג לאחר ציטוט ההערה באנגלית בגוף הפוסט לפיה השיפור בתוצאות נובע מ"משחק". בכל מקרה ההערה הזאת לא יחודית לישראל יש מספר מדינות שהיא חלה עליה (נקודות "לבנות").
        2. ההערה הזאת יכלה להיכתב גם בשנת 2007 (לכאורה ב-2011 יש מצב שחל שיפור והכיסוי נרחב יותר). היא לא קשורה לשאלה אם היה או לא היה שיפור ב-77% שכן נמדדו. מעבר לכך, אני בהחלט יכול להבין הגיון שאומר שאין שום טעם למדוד את מערכת החינוך החרדית במדדים של מערכת חינוך מערבית, כי התכנים שם שונים לחלוטין כמו שאין שום טעם לבחון בכמה זמן מכונית יכולה לאפות עוגה ולהשוות אותה עם תנור. השאלה האם ראוי שנתקצב ונממן מערכת חינוך שכזו היא שאלה אחרת (לדעתי האישית התשובה היא שלילית). במונחים מערביים החרדים הם לא משכילים במונחים של החרדים אנחנו הבורים… אבל אני לא חושב שחידשתי פה משהו.

  5. אמיר הגיב:

    ונקודה נוספת באשר למיקום ולאחוזי ההדרה הגבוהים – בהנחה שהמודרים אינם מאורי הדור במתמטיקה (כמו גם בענפים הנוספים שנבחנו), הרי שיש מקום לשים לב לנקודה נוספת. יש סימון מיוחד למדינות (נחשלות) שבהן אחוז אי העמידה במינימום מעל לסף של 25% – מרוקו, גאנה, דרום אפריקה והונדורס. בישראל, לאחר הדרת 22.6% מהאוכלוסייה, נותרו 13% שלא הגיעו לסף המינימום (נספח ב). נו, ואיפה זה מציב אותנו?

    • אמיר הגיב:

      יתכן ונפלה טעות בפוסט לעיל – כנראה שה-13% שציינתי לעיל אינם באותה הקטגוריה. לא משנה את עצם הבעיה

  6. אוריה הגיב:

    "אין מקום להשוואה לשנים קודמות". שמור בבקשה את המשפט הזה, ניילן אותו, עטוף אותו באהבה, ושלוף אותו כשהכותרת ב-ynet תהיה "הישגיהo של התלמידים ממשיכים להידרדר".

  7. Dov הגיב:

    "ישנם שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה" מארק טווין

  8. פינגבאק: שר החינוך גדעון סער משקר לכולנו « המבוקש מס' 2

  9. אתם זוכרים את שאגותיו של גדעון סער מעל דוכן הכנסת לקראת הבחירות בכנסת הקודמת, "סמרטוטים בני סמרטוטים" ובכן הייתי אומר עתה על אותו שואג וחבריו בממשלה: "תחמנים בני תחמנים".

  10. יובל הגיב:

    מה בכלל החשיבות של הדירוג. אתה כל כך מתפלא שעברנו את פינלנד ונורבגיה? האם אתה ער לעובדה שישראל הרבה לפני שתי מדינות אלה בכל הקשור לחדשנות ויכולות טכנולוגיות? היכן חברות כמו אינטל וגוגל מחזיקות מרכזי פיתוח? בישראל או בפינלנד? מי מייצר את הלויינים המתקדמים בעולם? מי נמצא בחזית הידע העולמי בפיתוח טכנולוגיות בטחוניות? מה זה בכלל משנה איזה ציון במתמטיקה מקבל ילד ביסודי?

  11. מאיר הגיב:

    חבל שהתקשורת לא עושה את המוטל עליה, לא מציגה את האמת העירומה לציבור ולא חושפת את האמת מאחורי השיפור לעין כל. אגב, הנתונים פורסמו כבר לפני מספר חודשים והותרו לפרסום לציבור הישראלי כעת כחלק ממערכת הבחירות!

  12. הנתונים החדשים אינם בני השוואה לשנים קודמות לא בגלל תכמונים, אלא בגלל שיפור בתרגום השאלונים בישראל. כלומר, אם בכלל, התוצאות בעבר היו מוטות לרעה. לא קשור לענייני דגימה. (וזה, כמובן, בלי קשר לעובדה שההסתרה של רבע מהתלמידים בישראל הופכת את ההשוואה הבינלאומית הזו לבדיחה. אבל כבר התרגלנו לכך שראש הממשלה שלנו חושב שאפשר לנכות ערבים וחרדים כדי שמצבנו יהיה מצוין).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s