כולם מיואשים מהבחירות האלו. אז אל תהיו. וגם סיפור קטן על "בחירות סגורות"

כולם מיואשים.

במפלגת העבודה מיואשים כי הם נפלו בסקרים, ו-20 ומעלה מנדטים מצטיירים נכון לעכשיו כחלום כחול של ברל כצנלסון.

בקדימה מיואשים, כי אפילו אולמרט לא מצליח להראות להם את הצד הפוטוגני של אחוז החסימה.

בליכוד ביתנו מיואשים, כי נפתלי בנט והבית היהודי שותים מהם מנדטים כמו בריטי שמנמן בפאב. עוד כמה פיינטים, והם יתחילו לקלל. וגם תיק ליברמן לא מוסיף להם בריאות.

במרצ מיואשים, כי הסקרים מראים על עלייה מילימטרית, וכל הדיבור על כך שאידיאולוגיה ולא כיסאולוגיה זה מה שחשוב – לא ממש מביא רבבות שמאלנים הביתה.

ביש עתיד מיואשים, כי יאיר ניבא בפירוש 22 מנדטים (מה הוא, הרנטגן?), ונכון לעכשיו הם קונים חצי מזה.

בש"ס מיואשים כי הצדיק הגאון המופלא אריה דרעי לא ממש מספק את הסחורה בדמות אלפי מצביעים חדשים. להיפך.

בתנועה של ציפי לבני מיואשים כי אין תנועה. כלומר לכיוונם, באופן משמעותי.

ואפשר להמשיך עוד ועוד ברשימת הייאוש הזו, שהיא הבון טון של כל מצביע בימים אלה. אבל הנה מה שאי אפשר: אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להתייאש. בתור מי שלפני כמה חודשים חשב שאין לו אופציה – טעיתי.

שום דבר לא גמור, סגור או נעול. לכל כיוון אפשרי. במושגים ישראלים, יש עדיין הרבה זמן, והכל יכול להתרחש. אתם רק תגיעו למקום הזה, מה שמו, קלפי.

כבר ראיתי בחיי מערכות בחירות שהיו "סגורות". נעולות. בטוחות. הנה סיפור על אחת כזו:

ב-1996 ישבנו בדסק החדשות של גלי צה"ל. זה היה חודשים לא רבים אחרי רצח רבין, ושמעון פרס התמודד כראש ממשלה מכהן מול בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה.

בחדרו של ראש מערכת החדשות ארגנו בפעם הראשונה חידוש: מחשב עם לינק ישיר לוועדת הבחירות המרכזית ולתוצאות הספירה בזמן אמת. עיר עיר, מושב מושב.

מתחילת הערב היה ברור  – פרס לוקח. כך חזו גם הסקרים בשבועות האחרונים לפני הבחירות, גם העיתונים. לנתניהו לא היה סיכוי.

קצת אחרי חצות, הסתובב שריאל שני, שישב מול המחשב, ואמר: פרס הפסיד.

לא יכול להיות, אמרנו. זה סגור. כבר פורסם בכל הרשתות, העיתונים נסגרו. הכתבים הפוליטיים הלכו לישון.

אבל הוא הראה לנו את הנתונים שהגיעו באיחור, בשעות הקטנות, ממקומות כמו בני ברק, ואפילו תל אביב. חלק גדול מהמצביעים של פרס פשוט נשארו בבית, כי הרי היה ברור שהוא מנצח. המצביעים של נתניהו דווקא הגיעו, ונתנו פייט.

וזה הספיק.

תצביעו מה שבא לכם. רק אל תהיו מיואשים. כל שיח הייאוש הזה רע לעור הפנים, ובעיקר מנסה לשכנע שהכל נקבע מראש.

שום דבר לא נקבע מראש.

שום דבר לא סגור.

אגב, גם בחיים, לא רק בבחירות.

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על כולם מיואשים מהבחירות האלו. אז אל תהיו. וגם סיפור קטן על "בחירות סגורות"

  1. smadarshiloni הגיב:

    אבל אם כולם מיואשים לאן הקולות האלה הולכים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s