ואז, יום אחד, הם גילו לכם שיש גירעון אדיר, ואין מה לעשות

נניח שהיתה קיימת חברה עסקית, אי שם.

ונניח ששמה היה "מדינת ישראל בע"מ". ונניח, לצורך העניין, שכולכם בעלי מניות בחברה הזו.

ויום אחד הגיחו המנכ"ל ומנהל הכספים, בפרצופים חיוורים, ובישרו לכם שבעצם הם גילו גירעון אדיר. בור. תהום. חייבים סכומי עתק לכל הכיוונים. קטסטרופה.

רגע רגע רגע, הייתם אומרים להם. מה זה גיליתם? מה, הגירעון נעל את עצמו בשירותים במשך שנתיים ופתאום גיליתם אותו? הוא התחפש לשיח קוצני במסדרון? הוא בלע את שיקוי הקסמים של הפרופסור קתרוס? מה זאת אומרת פתאום גיליתם?

אין מה לעשות, אומרים מנהלי החברה, חייבים לסגור את הבור הזה. ובכלל, זו אשמת המנכ"לים הקודמים, והיתה תקופה קשה, והשקענו בשוק הסיני במקום התאילנדי, וקנינו את הבלון המעופף ההוא לנשף של החברה בקאן, וירד המון גשם ולא ציפינו. אולי תביאו לנו כסף?

בשלב זה היתה משתררת שתיקה זועפת סביב השולחן. בעלי המניות היו תוהים למה, בעצם, הם אלה שצריכים לחפות מכיסיהם האישיים על תפקוד לקוי של מנהלי החברה. למה, למשל, הם "מגלים" את זה בשלב כל כך מאוחר. ולמה אלה שאחראים באמת למצב הקיים, לא ישלמו בתפקידיהם ובעזרת כספם שלהם?

אתם יודעים מה, היה אומר אחד מבעלי המניות הקשישים באיטיות, יש לי רעיון. לפני שאני מוציא שקל מהארנק – כמה דרישות.

המנכ"ל ומנהל הכספים מחליפים מבטים מבוהלים. כמו מה?

בואו נתחיל בזה שתפגינו רצינות אמיתית. יש בור? אוקיי. אתם אלה שאחראים לו, נכון? לא אנחנו. אז תראו לנו שאכפת לכם באמת. תורידו את המשכורות שלכם לדולר בשנה. תמכרו את כל צי הרכב של החברה. תבטלו גם את האש"ל למנהלים. תעבירו לפיקדון את כל ימי החופש הצבורים שלכם, שישמשו להחזר החוב. וגם תעבירו מצידנו את כל הדרג הניהולי לצריף בשדה בוקר.

תראו לנו שאתם מדממים, והרבה, לפני שאתם מבקשים מאיתנו לעזור. תראו לנו שאתם לוקחים אחריות, לעזאזל. כי אף אחד לא אחראי – חוץ מכם.

המנהלים יקשיבו, הם לא אטומים. ואחרי זה יסבירו באבהות שהסכימו לקיצוץ נדיב של 10% במשכורותיהם, וגם יקחו מעתה רכב מבריק אבל ישן בחודשיים ו…קוריאני(!), ועוד כל מיני דברים שיישמעו לכם קוסמטיים ומעצבנים. ואז הם ישלפו את הנימוק המנצח:

אם לא תשלמו, הם יאמרו, החברה תתמוטט. פשוט אין מה לעשות.

נימוק חזק. אתם מביטים זה בזה, ופתאום שמים לב שחזי איננו. איפה חזי? התלחשויות.

חזי קם ועבר לחברה אחרת, אומר מישהו.

וואלה?

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ואז, יום אחד, הם גילו לכם שיש גירעון אדיר, ואין מה לעשות

  1. אחת הגיב:

    ומה עם הזכויות המעטות שחזי הרוויח בשנים שבהן שילם מסים? מה עם זכויות ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי שחזי מפסיד כשהוא עובר לחברה אחרת? (נכון שהחברה הנוכחית כל הזמן מקצצת בהן, ועדיין, זה שלו ומגיע לו) רק חזי עשיר יכול להרשות לעצמו את המעבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s