קרב חיטה 3: זו האנרגיה, טמבל

אם הייתי צריך להסביר במשפט אחד את השינוי שעברתי בחודשים האחרונים, מאז ההחלטה להימנע מחיטה, הייתי משתמש בפרפראזה הזו על סיסמת קמפיין הבחירות של קלינטון מ-1992. זו האנרגיה, טמבל.
זה נכון, השינוי ניכר בשלל אופנים (כמו הפחתת הכאב שהיה מנת חלקי בעשור האחרון), שבחלק מהם דנתי כאן בפוסט קודם שעסק בבדיקות שעשיתי. אבל בכל יום מחדש אני נוכח שהרמה האנרגטית שהגוף מגיע אליה שונה באופן דרמטי ממה שהיה רגיל אליה עד לפני רבעון.

דוגמא 1. סיבולת. כשאתה אבא לשלושה ילדים קטנים יחסית, "לילה טוב" הוא מושג יחסי, ולא מתרחש הרבה. כלומר שנה טובה ובלתי מופרעת של 6 שעות ברצף, נניח. בימים עברו, לילות טרופים היו מותירים אותי שבר כלי בבוקר שאחרי. השבוע נזדמנו להם כמה כאלה, יחד עם ימי עבודה עמוסים. הגוף לא רק תיקתק, אלא דרש בערב ללכת להליכת כושר הקבועה שלו.

דוגמא 2. עייפות. אתה לא מנמנם או קורס במהלך היום. אין את הקטע של "רק נעצום עיניים על הספה", או את המעבר הקשה שבין צהריים לערב, שבו הגוף שוקל פתאום 200 קילו.

דוגמא 3. פוקוס. משימות בעבודה נראות פתאום קלות יותר, אתה לוקח על עצמך בקלות רבה גם משימות שונות בבית, כי אין את השד שיושב בקונטרול ולוחש: "עזוב, אתה עייף מדי". כי אתה פשוט לא.

דוגמא 4: צלילות. אין התקפי רעב, אין בולמוסים, אתה לא חי מהזנה להזנה אלא יכולה לעבור תקופה ארוכה ללא מזון, בלי הקרייבינג המציק שמטשטש לחלוטין את המחשבה. אתה חופשי.

זו לא תרופת פלא. כמו כל דבר, יש ימים יותר אנרגטים ופחות. אבל השינוי הוא הדבר המהותי. אתה מחזיר לעצמך את השליטה בגוף, ומקבל בערך עוד 30-40% סוללה עד הטעינה הבאה.
כמובן שרצוי גם לא להפריז. לפני שבוע שכנעתי את עצמי שאני גם מסוגל לרוץ, פעולה שלא עשיתי מאז… טוב, היה מנדט בריטי, זה מה שאני זוכר. ובכן, תחושת הריצה אכן קלה יותר, אבל לא צריך להגזים, כי הגוף מתעורר בוקר אחרי כן בהנגאובר שרירים של "וואט דה פאק, מאן".
צריך להיזהר משיכרון הקלילות הזה, שמשדר לך שאם ירדת כמעט 12% ממשקלך, אתה מסוגל לעשות הכל. אז לא, וכאבי הגב פה ושם יעידו שסופרמן בהחלט יכול להמשיך ולעוף בשקט.

צריך להיות כן עם עצמך ולהודות – לא תקבל מחדש את הגוף שהיה לך בגיל 19.

אבל אולי תקבל גרסה משודרגת קלות של מה שיש, שתסייע לך לחיות כל יום מחדש טיפה טוב יותר, ולהנות ממנו לכל אורכו. וזה הרבה מאוד.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על קרב חיטה 3: זו האנרגיה, טמבל

  1. פינגבאק: קרב חיטה 4: האם אתם עדיין מסוגלים להפתיע? | shaatuk

  2. פינגבאק: קרב חיטה 6: יש לנו התייצבות, קפטן | shaatuk

  3. פינגבאק: קרב חיטה 7: השנה הלא בצקית שלי | shaatuk

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s