קרב חיטה 5: למה סגרתי את חשבון הטוויטר

פה ושם בחודש האחרון מקבל אדם, קרי אני, שיחת טלפון מזועזעת באמצע היום:

-איפה אתה? נעלמת מטוויטר.
-סגרתי את החשבון.
-מה??? וגם בפייסבוק אתה לא כותב.
-נכון, נגמר לי.
-מה זאת אומרת?
-מיציתי.
-מה זה מיציתי? היית כותב מצחיק וזה.
-נכון, והגעתי למסקנה שמספיק.

השיחה מסתיימת באיחולים לבביים מהצד השני בסגנון "שתחזור לשפיות ומהר", שלא לומר ש"אני יכול להשיג לך את הטלפון של גהה או אברבנאל, מה שיותר קרוב אליך". אנשים מתקשים לקבל את העובדה שאחרי משהו כמו 3 שנים של שירבוטים ברשתות חברתיות, הקולמוס הדיגיטלי שלך עייף. אבל זה לא רק זה.

במקרה שלי, אם ממש מעניין אתכם, מדובר בשילוב בין כמה דברים.

האנרגיה. טוויטר ופייסבוק גזלו בכל יום עוד קצת. אתה מתעורר בבוקר וחש צורך נואש לקרוא חדשות כדי לחפש את הפאנץ' התורן. ולהיות ראשון. ולרדוף אחרי החיבה הזו של הלייקים והפיברוטים. לצהול כשמאות אנשים לוחצים עבורך על מקש. אחרי ההתלהבות הראשונית, בואו נודה שיש בכך משהו פתטי. ומעבר לכך – אם אתם סופרים ומגיעים לכך ששעתיים-שלוש מכל יום מוקדשות לקשקושים ברשתות חברתיות, אתם בבעיה. תהיו בהלם כמה זמן יתפנה לכם ברגע שתסגרו. ילדים, תכירו, זה אבא.

הרגש. ראיתי את טובי חבריי נופלים קורבן למעורבות רגשית מוגזמת ברשתות חברתיות. כזו שהולכת למקומות לא טובים. מופרזים, מעוותים. האנשים שם אינם חברים שלכם. וגם לא יהיו. החברים האמיתיים שלכם תוהים מה קרה לכם, לאן התפוגגה האישיות שלכם ולמה לא רואים אתכם יותר. הם צופים ברחמים כשאתם יושבים מולם ולא מצליחים לנהל שיחה של 5 דקות ברצף, בלי למולל בעצבנות את המסך המרצד של הסמארטפון. או לצלם סלפי נוסף, כי לאנושות באמת חסר עוד אחד כזה. הקהילה הוירטואלית שלכם ינקה באטרף את שד עולמכם הרגשי, ואלה שקרובים אליכם באמת הם אלה שסובלים. דברו איתם לפעמים, יש להם מה לומר.

הצימצום. מאז שהתחלתי את ניסוי החיטה שלי, הולך ומתחוור לי יופיו של הצימצום. הכל בעצם קשור להכל. כשאתה לומד לא להכניס לגוף חומרים שמזיקים לו, המשקל צונח (16 קילו נכון לעכשיו, תודה). ואז אתה רוצה להשקיע יותר זמן בפעילות גופנית, כי אתה נהנה. ואז באות מחשבות יצירתיות, שבין היתר מבשרות לך שאתה צריך לחלק אחרת את הזמן שלך. יותר יצירה וצריכה תרבותית איכותית, פחות כתיבה אגבית של פאנצ'ים לאנשים שאין לך שום קשר אליהם. ורמז: הם גם לא משלמים לך גרוש על זה, תתעורר. אתה מבין שהחיים המודרניים מחנכים אותך להאביס, ולהעמיס, ולאגור. והמלחמה במגמות האלה היא תחילת הדרך לשינוי, פיזי ורוחני כאחד. מי הזיז את הגבינה שלי? לא יודע, אבל שיהיה לו בתיאבון, באמת.

כן, כמעט 3 שנים ביליתי ברשתות החברתיות, כמו שירות צבאי סטנדרטי. והשיחרור, בבקו"ם הפנימי שלך, מסחרר בהתחלה, אבל נעים יותר ויותר ככל שהזמן חולף. קראתי כתבות מרחבי העולם שזה סוג של טרנד עכשיו, "להתנתק". אני חושב שמדובר בדבר הפוך: בחיבור. אתה בוחר לחזור ולהתחבר למציאות, לכאן ולעכשיו. לחיים שלך, לאנשים האמיתיים שנמצאים בהם. ובאמת, אין לי משהו רע לומר על רשתות חברתיות דיגיטליות, מעבר לכך שאישית לגמרי, עבורי, הן מיצו את הפונקציונליות שלהן. איך אומר המדריך? נו, הטיול היה חביב, אבל צריך לחזור הביתה.

מחפשים אותי? באמת? אתם תמיד מוזמנים להרים טלפון ולדבר, עם הדבר הזה, מה שמו, הקול שלכם. נוכל גם לקבוע לקפה, אני שותה שחור בלי סוכר. אבל בפעם הראשונה שתרימו את הסמארטפון, תאבדו אותי. ובעצם גם את עצמכם.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על קרב חיטה 5: למה סגרתי את חשבון הטוויטר

  1. jo הגיב:

    כל מילה בסלע, תמשיך בלי החיטה זה עושה לך ולנו רק טובבבב

  2. כן נו, סגרת את הצוויצר אבל בבלוג אתה כותב 4 פוסטים ב-10 ימים (מה שלפני זה היה לוקח חודש וחצי). כתיבה זו מחלה אל תתכחש. לא תחמוק מאיתנו!

  3. shunra הגיב:

    נדמה לי שיש דרכים שונות להיות בעולם הוירטואלי, שעיקרן נעוץ בהבדל שבין broadcast ו-conversation (אני לא סגורה על המלים המדוייקות שאני מנסה להגדיר כאן בעברית משום שעיקר החשיבה שחשבתי על הנושא היא באנגלית. זה לא בדיוק שידור לעומת שיחה.)

    נדמה לי שהשימוש הראשון ברשתות תקשורת, שימוש של דיבור אל קהל או הופעה בפני קהל, הוא עניין מתיש לחלוטין. לפעמים הקהל מחזיר אהבה (סוגשל) בצורת לייקים או מחיאות כפיים או כיו"ב והרגעים האלה מפצים (במידה מסוימת) על האנרגיה הדרושה ל"הופעות" מהסוג הזה. זהו סוג של יצירת בידור, בדרנות, שעשוע הקהל, והנוכחות בחיים הוירטואליים בצורה זו נראית לי מעייפת מאוד את העוסקים בכך.

    השימוש השני שונה, לדעתי. הוא מבוצע בגובה העיניים במקום להתבצע מעל במה. הוא כולל התיחסות פרטנית לאדם שמקשיב ויוצר סוג של לולאת תקשורת שמכבדת את הדובר והמקשיב ומאפשר לשניהם לחלוק לרגע קשב והוויה.
    נוכחות וירטואלית מהסוג הזה היא הדבר העיקרי שמעניין אותי באינטרנט, בעצם. וזו נוכחות ש(בהינתן שיחה) מוסיפה אנרגיה במקום לגרוע ממנה.

    אני חושבת. לא בטוחה לגמרי. זה נושא שמעסיק אותי, משום שרוב חיי נמצאים בתחום הדיגיטלי/וירטואלי, מאילוצי רב-תרבותיות ומרחקים ומקצוע שמציב אותי מול מחשב ומקלדת במשך רוב שעות העבודה שלי.

    בכל מקרה, טוב שאתה מוצא את הדרך שלך להיות בעולם, הדיגיטלי כמו האטומלי. והתהליך שאתה עובר נשמע (כאן בבלוג) מזכך ונפלא.

    • shaatuk הגיב:

      הדברים שכתבת מוסיפים עוד רובד ועומק לעניין, תודה רבה. אני מסכים שריחוק פיזי מהווה משתנה נוסף בפרספקטיבה, אבל לדעתי המרחב הדיגיטלי – תוך כדי שהוא מוסיף לנו, גורם גם לאבד משהו, לאורך זמן. אבל כמו שאני מקפיד לציין כמעט בכל פוסט – הדברים לעיל מייצגים את נקודת מבטי הסובייקטיבית בעליל, לא יותר ולא פחות.

  4. נעה הגיב:

    חתיך!
    ואיזו בחירת שיר מופלאה

  5. אורי אלון הגיב:

    תודה, אני רוצה להוריד דרמטית את צריכת החיטה שלי, כצמחוני שאוכל הרבה בחוץ זה ממש לא קל. שאלה, אתה אוכל מוצרי כוסמין או חיטה מונבטת?

    ולגבי פייסבוק, עשיתי כמה ניסויים של כתיבה יצירתית ואמנות בנושא, למשל חוברת לקט סטטוסים כרוכה מעטיפות של תקליטים ישנים עם הערות מודפסות במכונת כתיבה וכו'. בגדול המשוואה שעובדת בשבילי היא ככל שאני יותר יצירתי ופעיל כך המדיה פחות מטרידה אותי, ככל שאני פסיבי ברשת ככה זה מדכא אותי, כמובן שטיב היצירה גם חשוב, פאנצ'ים זה לרוב לא הכי יצירתי. כתבתי על זה עוד כאן עם כמה תמונות של החוברות שהכנתי, שהן נורא יפות לטעמי אך עדיין לא ברור לי מה הערך שלהן.
    http://wp.me/p3R288-87

  6. פינגבאק: קרב חיטה 6: יש לנו התייצבות, קפטן | shaatuk

  7. פינגבאק: קרב חיטה 7: השנה הלא בצקית שלי | shaatuk

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s