תתפסו אירופי ותשאלו: מה הסכסוך המסוכן במזרח התיכון?

"עזה מנצחת". הלוגו החדש הזה, שהחליף בימים האחרונים ברשת אל-ג'זירה את "עזה מתנגדת" שבמהלך צוק איתן, מנסה לשדר לעולם הערבי את מה שהתמונות משם מתקשות לעשות. הניצחון הוא ניצחון ה"צמוד", העמידה האיתנה, כביכול, מול התקיפה הציונית הפושעת. בפורמט של המזרח התיכון החדש, אם נותרת עומד על רגליך, אתה מוכרז רשמית כמנצח. הידד, אני חי ונושם.

אלא שה"בוגימן" הישראלי הולך ומאבד ממשקלו הסגולי כמפלצת הקבועה, וזה ניכר גם בקריאה מרפרפת של עיתונים ברחבי העולם הערבי. כי איך אפשר לדבר על "טבח ישראלי" בעזה, כשהמראות מעיראק ומסוריה שמים את זה לצחוק? ואיך אפשר לדבר על מלחמה של מוסלמים מול הציונים הכופרים, כשמוסדות שלטוניים ערביים נמצאים בסכנת קריסה?

הנאום האחרון של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, הוא מבחינה זו נקודת מפתח. נסראללה, בניגוד למה שחושבים אצלנו, הוא אדם ישר אינטלקטואלית. מניפולטור לא קטן, אבל עקבי וישיר מבחינת כוונתו ואמירותיו. וכמו שאמר בכנות לפני כמה שנים שאם היה יודע את תוצאות מלחמת לבנון השנייה היה חושב פעמיים אם לפתוח בה – כך ההצהרות החדשות שלו לגבי דאעש מחכימות למדי. בפשטות – נסראללה אומר שהארגון הסוני הרצחני מהווה איום חמור הרבה יותר מישראל. ה"פלישונת" האחרונה שלו לצפון לבנון, והניסיונות ההיסטריים של צבא לבנון בגיבוי חיזבאללה להדוף אותו, רק מראים עד כמה הם מבינים זאת.

דאעש הוא האיום הגדול, כי הוא פורם את העולם הערבי לצמד החוטים הבסיסיים שלו, אלה שמתבססים על נאמנות שבטית/דתית. הוא שם ללעג את הקווים הדמיוניים בחול ששירטטו מארק סייקס ופרנסואה פיקו בבואם לחלק את האימפריה העותמאנית הגוועת. אבל יותר מזה: הוא שופך באושר נפט על מדורת הסיכסוך הגדולה ביותר במזרח התיכון, העימות בין הסונים לשיעים (חומר קריאה מומלץ מהאינדיפנדנט הבריטי בנושא, כדאי לכם).

אם תשאלו אנשים במערב – ומן הסתם גם את רוב הישראלים – מהו העימות המהותי ביותר במזרח התיכון, תקבלו מן הסתם את התשובה הקבועה על הסכסוך הישראלי ערבי, או ישראלי פלסטיני. ותטעו כמובן, אנחנו רחוקים מלהיות המנה העיקרית בארוחה הזו. עימות הדמים שבין המוסלמים הסונים למוסלמים השיעים עתיק ומדמם הרבה יותר, למעשה בן כ-1,400 שנים, מאז מותו של הנביא מוחמד בשנת 632, ותקופות התנומה הרגעית שלו פה ושם עלולות להטעות.

והנה מה שנסראללה יודע היטב, ולכן החשש שלו: הסונים הם הרוב. לא סתם הרוב, רוב של 87 אחוז לערך, לעומת רק 13% שיעים (מספרים משוערים, לאף אחד אין נתון מדויק במזרח התיכון). למעשה, המדינות ה"שיעיות" במזרח התיכון מבחינת הרוב המוחלט בהן הן רק איראן ועיראק (וגם בחריין אבל עזבו אותה). המדינה השלישית שבה יש כוח שיעי משמעותי, היא לבנון, המעוז של חיזבאללה.

האיסלאם הסוני הרדיקלי קורא בשנים האחרונות תיגר על מוסדות שיעים. אם זה בסוריה (ששם העלאווים נחשבים לקרובים יותר לשיעים, ומהווים מיעוט), אם זה בעיראק – או אפילו כעת בלבנון. וכאן מתחיל אוטוטו כאב הראש הגדול של נסראללה ושל איראן: אם זה העימות הגדול, כיצד הם יכולים לטעון שכל בסיס המאבק שלהם הוא סיוע לפלסטינים – שהם סונים? הייתכן שהעוצמה השיעית כולה תגויס למאבק מול ישראל, לטובת כמה מיליוני סונים? ולא תתמקד באיום האמיתי ממזרח?

זה מצב מוזר, שלא לומר קצת משעשע באופן מקאברי. ישראל תמיד דיברה על כך שהיא אי קטן של 8 מיליון בקושי מול מאות מיליוני מוסלמים שסביבה. תארו לעצמכם את האיראנים, החיזבאללה ועמיתיהם, שצופים כעת באימה בגל הסוני הרדיקלי המתנפץ עליהם ממזרח, ושם את כוחותיהם ללעג.

אני לא יודע מה אתכם, אבל אם אני הייתי איראני – הייתי שמח מאוד להשיג פצצה גרעינית, ובהקדם. ולא, ישראל היא ממש לא הכתובת מבחינתי, כי יש לי צרות גדולות יותר. הרבה יותר.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה מזרח תיכון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תתפסו אירופי ותשאלו: מה הסכסוך המסוכן במזרח התיכון?

  1. יוס הגיב:

    אולי בגיל 80 אצליח להבין את ההבדל בין סונים לשיעים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s