קרב חיטה 6: יש לנו התייצבות, קפטן

במסגרת פינתנו "בניוביץ' ממשיך לעסוק בקישקעס של עצמו", הבטחתי לעדכן בבלוג מידי פעם על התקדמות סגנון החיים החדש שבו בחרתי, במסגרתי הפסקת הצריכה של מוצרי חיטה. אם אתם רוצים לקרוא את העדכונים הקודמים, הנה הם:

קרב חיטה 1: החודש הראשון

קרב חיטה 2: תוצאות המעבדה

קרב חיטה 3: זו האנרגיה טמבל

קרב חיטה 4: מסוגלים להפתיע?

קרב חיטה 5: למה סגרתי את טוויטר

אז הנה תמונת מצב מעודכנת. כמעט 8 חודשים חלפו מאז תחילת המערכה.

המגמה שאני יכול לדבר עליה בביטחון בשלב זה, אם להישמע כפרשן צבאי דמיקולו, היא "התייצבות". כלומר, הגוף התרגל אט אט לסטטוס החדש שנכפה עליו, וכעת התבסס בתצורתו החדשה. הנה הנקודות המרכזיות שאפשר לדבר עליהן:

1. משקל. לא היה הסוגיה העיקרית מבחינתי, אבל ללא ספק היווה הפתעה מבורכת. הורדתי בסך הכל קצת יותר מ-17% ממשקל גופי. בחודשיים האחרונים המשקל הזה התייצב ב-BMI תקין ומוצלח, ונראה שנוח לגוף באופן הזה. לא עוד הליכות אל התופרת בבקשה להצר מכנסיים, כנראה, וטוב שכך.

2. תחושה כללית. מצוקות העיכול התפיידו ונעלמו. להבדיל מכאבים עזים מידי שבוע, כפי שהיו בעידן ש"לפני", בכל התקופה הזו היה רק אירוע אחד שבו סבלתי ממצוקת עיכול, וזה היה באשמתי המלאה. כן, זללתי יותר מדי. מבחינה זו, איכות החיים השתפרה מאוד, וזו היתה אולי המטרה המרכזית מבחינתי.

3. כושר. ההליכות נמשכות, וצוברות אט אט תוספות קטנות כמו ריצה מידי פעם ותרגילי כושר לפלג גוף עליון. ברחבי הגוף הופיעו שרירים שלא ידעתי בכלל על קיומם קודם לכן. הגעתי למצב שבו הליכה של כ-7 ק"מ בקצב מהיר (כשעה) היא סבירה עבורי, מה שהיה בלתי נתפס לחלוטין לפני שנה. אני חושב שניסיון לעשות הליכה כזו לפני שנה היה מצריך התאוששות של שבוע. ועירוי. ואישפוז.

4. ניהול רעב. זו סוגיה מורכבת קצת, שעוסקת באיתותים שהגוף שולח לך על מועדי הרעב שלו. האמת היא, שללא מוצרי חיטה ובעיקר השילוב הארור של חיטה וסוכר, ה"קרייבינג" פשוט צונח אט אט, ואתה מגלה יכולת ניהול טובה הרבה יותר של התפריט שלך, ומועדי האכילה. אתה מחליט לפעמים על ארוחות כי זה נראה נכון, ולא כי הגוף זועק "feed me!!" כמו הצמח המפלצתי של סימור (ראו בסוף). וגם: אתה יכול "לחטוא" פה ושם בקטנה (מי אמר קדאיף?), בלי שהדבר יגרום לנזק כלשהו. כבר אמרתי בעבר שאני לא מטיף לחיי נזירות או אומללות. החיים קצרים מדי. אבל כן, אתה מגלה שאפשר לצום קצת מידי פעם ובהחלט להישאר בחיים. תתפלאו, אין חובה לאכול כל 4 שעות, מסתבר.

5. גיוון. ככל שחולף הזמן, אתה מבין שעברת לדרך חדשה, שמצריכה תיכנון ומחשבה. איך לייצר ארוחות שהן לא רק בריאות, אלא גם מעניינות מבחינת הכנה וטעמים. אתה אופה, מקפץ, מבשל, מתנסה. מגלה שילובים שלא חשבת עליהם קודם לכן, בעידן של "בואו נדחוף משהו בפיתה או לחמניה ועזבו אותי באמא שלכם". אתה מבין שהתלות שלך בחיטה ובסוכר הפכה אותך בעבר לא רק לעצל, אלא גם לעצל מחשבתית.

קיבלתי במהלך החודשים האחרונים לא מעט הודעות תמיכה ושאלות מגולשים, רבות מהן מאירות עיניים ומשמחות. תודה לכולם, אבל חשוב לי להבהיר: המסקנה המרכזית שלי היא שכל אחד חייב לקחת אחריות על גופו. ולהבין שלעתים צריך לשנות דרך כדי להשיג איכות חיים טובה יותר. ובעיקר להנות – גם מאוכל וגם בכלל. אז: Are we having fun yet?

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה בטן של חיטה, החיים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קרב חיטה 6: יש לנו התייצבות, קפטן

  1. פינגבאק: קרב חיטה 7: השנה הלא בצקית שלי | shaatuk

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s