כמה מחשבות על גילוח הראש

ישנם ימים שבהם אני שוקל לגלח את ראשי ולהפוך לנזיר בודהיסטי. לפרוש ולשבת בניחותא על פסגת הר בטיבט, ולירות משפטים מחכימים בזה אחר זה. "החזרזיר הקטן מוצא ראשון את גרגיר החיטה". "שמש בעיניך משמעותה שמחה בבטנך". "נשק מידי יום את האדמה, אך זכור את גאוות השמיים". הנה, אני כבר בחצי הדרך להארה, ועוד לא הפעלתי את כל הנורות שלי.

נזיר טיבטי כמושג, פחות כמהות, כי בינינו אף אחד לא נראה טוב בגלימות או בכתום. כי יש משהו ברתיעה המוחלטת הזו מכל מה שחומרי וצרכני, וביכולת להשיג את האושר הטהור על ידי פשוט – להיות. לחוות את החיים בצורה הפשוטה ביותר, הבסיסית ביותר, ולא לדאוג יותר מדי לגבי המחר. גרגיר אורז וכוס מים ליום, וחדוות הבודהה תשרה בפי עד קץ כל הימים. טוב, וסטייק פה ושם.

אנחנו תולים יותר מדי על מסמרים חלושים מדי. יש כאלה שמשוכנעים שמכשיר משוכלל יביא להם את האושר, עד שמכשיר משוכלל יותר יביא… אושר משופר? יש כאלה שבטוחים שאירוע פוליטי, כמו בחירות, ייצור שינוי עד כדי כך מהותי, שחייהם ישתנו ללא הכר. כי כידוע, כך לימדה אותנו ההיסטוריה. אחרים יודעים, פשוט יודעים, שחלקת אדמה או קובץ לבנים המרכיב דירה הוא הפתרון להכל. אם תבנו את זה, האושר יבוא, בפרפראזה על "מגרש החלומות". אנחנו חושבים כך, כי עברנו אינדוקטרינציה מערבית מפרכת, כזו שכבר בגיל 3 תגרום לנו להתקף עצבים אם קיבלנו את השמלה הלא נכונה, ותגרום לנו בגיל 44 להתקף אולקוס אם ראינו את השכן מגיח בג'יפ חדש.

שאפתנות, תחרותיות, הישגיות, על זה המוח הקופיפי הבסיסי שלנו עובד, מועשר בדלק הקפיטליזם הטהור. הרעיון הבסיסי הוא: אל תעצרו. כמו כרישים בחיפוש המתמיד אחר טיפת דם במים, אתם חייבים לנוע, לנוע. אל המשרה המוצלחת יותר, אל הסלולרי החדיש יותר, אל פרויקט הדיור המבטיח יותר. כי אם תעצרו לרגע, ואם תביטו על החיים שלכם, אתם עלולים להתחיל לחשוב. והמחשבה, כידוע, היא דבר רע מאוד לעסקים.

כמה כסף זה מספיק? איך אפשר למדוד הכנסה לעומת זמן משפחה? האם אנחנו באמת משקיעים את המוצר היקר ביותר שלנו בעולם הזה – הזמן – בצורה המיטבית לנו?

חבר טוב סיפר לי סיפור שזיעזע אותי קשות. הוא היה בסדנה מטעם העבודה שלו, ובאחד התרגילים נתבקשו הנוכחים להמציא את "עבודת החלומות" שלהם. אחרי כמה שרטוטים, הוצגו העבודות – וכמעט כולם בחרו מרצונם בעבודה מפרכת של כ-12 שעות ביממה. 8 עד 8, זו היתה עבודת החלומות שלהם.

משהו השתבש בחלומות שלנו. משהו התקלקל בדרך שבה רובנו מנהלים את חייהם. אנחנו גאונים בתיעדוף בעבודה, אבל לא מבינים בשיט לגבי מטרת בסיסיות בחיים שלנו וסידור נכון שלהן. ואז אנחנו נופלים כפרי בשל לזרועותיהם הדביקות של קואצ'רים, רבנים וידעונים, שיודעים תמיד להסביר לנו מה אנחנו עושים לא בסדר – תמורת תשלום נדיב, כמובן. כי גם החיים שלנו הם רק מוצר למכירה, בסופו של דבר.

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, החיים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s