העם האמריקני החליט שהוא רוצה יאכטה

ברדיו רצה פרסומת שהולכת בערך ככה: זוכר את הכפר האומלל שבו ביקרת פעם, את תושביו העניים והילדים שזקוקים לכל סיוע אפשרי? אז עכשיו, כשאתה מיליונר, תוכל לעזור להם כמו שצריך. או…  שפשוט תקנה לעצמך יאכטה!

מי שחתום על הזוועה הזו הוא כמובן מפעל הפיס, או בשמו האלטרנטיבי, "מפעל המס העקיף למאותגרי לימודי סטטיסטיקה". אבל מה שמקסים בעיניי בפרסומת הנ"ל, זה שהיא מסבירה בדיוק מושלם את עלייתו של דונלד טראמפ. הניסיון הפשטני לצייר את כל תומכיו כשילוב של הילביליז, אופנוענים ורדנקס שירדו מהגבעות ביללות כמו בסצנה הזויה מתוך ה"טקסס צ'יינסו מאסאקר" – הניסיון הזה מתעלם מהיין והיאנג הבסיסי בבטן של כל אחד מאיתנו. המאבק המתמיד בין השאיפה "לעשות טוב", לבין העולם ההובסיאני שבו הזאבים נושכים תמידית זה את זה, ועוצמה וגם חשדנות כלפי הזר שולטות. כן, לפעמים העם מחליט שפשוט בא לו יאכטה כי הילדים העניים על הזין שלו, וזה מה שקורה.

האמת היא שזה תמיד היה ככה. בואו נעשה מעבר חד מהפרסומת המטומטמת של הלוטו – לשואה. אמרתי חד. תסתכלו סביב על כמעט כל מי שאתם מכירים. אתם יודעים למה הם נמצאים כאן? בגלל השאיפה האנושית הבסיסית לנקמה, אולי אחד הדברים הפרימיטיבים ביותר במוח שלנו. כי ב-1941, אותה ארצות הברית של אמריקה שבה עסקנו, היתה בכלל מחוץ למלחמת העולם השנייה, שנמשכה כבר יותר משנתיים. מרבית תושביה בכלל לא התעניינו ב"מלחמה האירופית" ההיא, ואל תצחיקו אותם לגבי גורלם של היהודים. רק תקיפת הפתע היפנית על בסיס פרל הארבור ייצרה את המסה הקריטית של שאיפה ציבורית לנקמה, זו שאיפשרה לנשיא רוזוולט להתניע את מכונת המלחמה האמריקנית שהכריעה את המלחמה. ובאותה הזדמנות היא גם הציתה שנאה אדירה ליפנים (מחנות ריכוז לאזרחים ממוצא יפני על אדמת ארצות הברית, מי היה מאמין) ושלל רגשות אחרים שלא ממש מציגים את האנושות באור הטוב ביותר.

כך שאתם מבינים, היצרים האלה חבוקים זה בזה. המאבק הוא נצחי. פעם מנצחת השאיפה ה"אובמית" לעשות טוב, שחלק ניכר מאיתנו רואים אותה כבנאלית, תמימה, ונטולת הבנה של "העולם האמיתי". ומידי פעם מגיח ה"טראמפיזם" ודורש את ליטרת הבשר שלו. קצת תוקפנות, קצת שנאת זרים, תאוות בצע (יאכטה!), קמצוץ שוביניזם ומיליטריזם, ובעיקר השאיפה הנצחית "להכניס להם".

העולם שלנו נע בין שני הקטבים האלה, ולאלה שמשתכנעים מידי פעם להצביע לוטו, בגלל ההבטחות, נזכיר את האמירה הנאה שהאמריקנים הביאו לעולם: The house always wins. ואנחנו, חברים, אנחנו לעולם לא הבית – אבל גם לא חייבים להיות השטיחון בכניסה, זה שמנגבים עליו את הרגליים.

 

מודעות פרסומת

אודות shaatuk

Journalist, atheist, fatalist and optimist
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, החיים, תקשורת, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על העם האמריקני החליט שהוא רוצה יאכטה

  1. אשר קשר הגיב:

    גיא. מעולה ונכון. אחלה כתיבה.

להגיב על אשר קשר לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s